עיסקאות ירושה עתידית נערכות באמצעות הסכמים.
קיימים הסכמים מותרים לעריכה, ככל שהם עוסקים בעיזבון המנוח. כלומר, מותר לאדם בימי חייו לתת במתנה, אם הוא חפץ בכך מרצונו החופשי, חלק מרכושו לאחר, אפילו אם בכך הוא גורע מהרכוש בו עשויים לזכות יורשיו לאחר פטירתו.  

ההסכמים האסורים הם אלו העוסקים בירושה עתידית. אלו הם הסכמים הבאים להעניק או למנוע זכויות בירושה. 
בית המשפט הבחין בין המונחים ירושה ועיזבון וקבע בפרשת יקותיאל[i]:
 "המחוקק מבחין היטב בין "ירושה" מכאן לבין "עזבון" מכאן: "הירושה" היא הזכות אשר מכוחה עובר במות המוריש "העזבון" לידי יורשיו (סעיף 1). סעיף 8 (א) אינו אוסר עסקאות בעזבון, אלא הוא אוסר עסקאות "בירושה" .
(שים לב גם לכותרת השוליים וגם לדיבור "ירושתו" שבגוף הסעיף): מה שאסור הוא לפי סעיף 8 (א) אינו הסכם הנוגע לעזבונו העתיד של מוריש אשר עודנו חי, ובוודאי לא הסכם בדבר נכס מסויים מנכסי עזבונו. האיסור חל אך ורק על הסכמי ירושה - והם אינם  אלא הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש לא על-פי-דין ולא על-פי- צוואה ככתוב בחוק. 

המדובר הוא בהענקה או בשלילה של זכות ירושה, ולא בעסקות הנוגעות לנכסי העזבון. ואמנם אין סעיף 8 (א) בא אלא לאסור שינוי, בדרך הסכם או ויתור בחיי המוריש, של סדרי ירושתו. ומאידך גיסא, עסקאות בעזבון אשר אינן נכנסות בגדר האיסורים שבסעיפים 6 או 7 לחוק, אין כל מקום לאסרן."

נוסיף ונדגיש, כי לא ניתן להתנות על הצוואה באמצעות הסכם נפרד שערך המנוח. לכן, גם הסכמים העוסקים בגורל ירושה עתידית יפסלו. דוגמא "....דור אוחז בהסכם מתנה בו נקבע, כי דירת המגורים של ההורים מוענקת לו במתנה. על אף זאת, דור לא רושם את זכויות הבעלות שלו במרשם המקרקעין וההורים ממשיכים לחיות בדירה, ובשלב מסויים אף להשכיר אותה בתמורה ששולמה לידיהם...

...כשלוש שנים לאחר חתימת הסכם המתנה, ערכו ההורים צוואה, והורו כי הדירה תוענק לאחותו של דור, יעל. בית המשפט תוהה, אם ההורים אכן נתנו במתנה את הדירה לדור, ואם זה היה אומד דעתם, בהתייחס לכך שציוו אותה כרכושם לאדם אחר, שנים לאחר מכן ואף נהגו בה כמנהג בעלים כל ימי חייהם..."