כאשר הצוואה מכילה הוראה הקובעת כי מי שיהין לתקוף את הוראותיה, לא יזכה ברכושו של המצווה או יזכה ולו בפרוטה, עניין לנו עם תניית סילוקין או בשמה הלועזיno contest clause" ".

דוגמא
"...מנחם הורה בצוואתו כי כל מי שיתנגד להוראותיה יקבל 5 שקלים חדשים בלבד אף אם בית המשפט ימצא שהמתנגד צודק...אשתו, אנה, קבעה בצוואתה, כי מי שיהין להתנגד לה יקבל שקל אחד בלבד..."

הוראת צוואה הקובעת כי יורש בצוואה יאבד את זכויותיו לרשת אם יתנגד לקיום הצוואה - בטלה, אם ההתנגדות הוגשה בתום לב ומתוך סיבות סבירות, זאת מכיון שהוראה שכזו נוגדת את זכותו של אדם לקבלת יומו בבית המשפט.  

כאשר מותקפת הצוואה באמצעות התנגדות לקיומה, על בית המשפט לבחון אם ההתנגדות הוגשה בחוסר תום לב, מטעמים שאינם מוצדקים או בתוך העלאת טענות טורדניות וקנטרניות. לפיכך, תניית הסילוקין תאכף רק בתנאי שההתנגדות הוגשה ממניעים פסולים שכאלו[i].  

כך לדוגמא, הגשת התנגדות לקיום צוואה אשר מטרתה האמיתית היא ניסיון לסחוט את הזוכה בצוואה להתפשר עם המתנגד ולהעניק לו חלק מרכוש המנוח, מבוססת על מניע פסול ופעולה זו עשויה להפעיל את תנאי אי התקיפה. במקרה כזה, יש לאכוף את תניית הסילוקין שבצוואה ולקבוע כי המתנגד אינו זכאי למאום.